מסומנת ב-apc.
הנטייה הממוצעת לצרוך הינה האחוז שהפרטים צורכים מתוך הכנסתם.
לדוגמא: אם ההכנסה הפנויה של פרט מסוים שווה ל-100 שקלים והפרט צורך מתוך הכנסה זו 80 שקלים, אזי הנטייה הממוצעת לצרוך שווה ל-80%.
מהגדרה זו נובע שהנטייה הממוצעת לצרוך שווה לתצרוכת הפרטית חלקי ההכנסה הפנויה:
כאשר:
- תצרוכת פרטית
- הכנסה פנויה
הנטייה הממוצעת לצרוך הינה המשלים ל-1 לנטייה הממוצעת לחסוך (aps), כך שתמיד מתקיים:
כאשר הפרטים צורכים פחות מהכנסתם, מתקיים ש:
במקרה כזה הנטייה הממוצעת לצרוך קטנה מאחד ולכן בהכרח יתקיים שהנטייה הממוצעת לחסוך חיובית.
כאשר הפרטים צורכים יותר מהכנסתם, מתקיים ש:
במקרה כזה הנטייה הממוצעת לצרוך קטנה מאחד ולכן בהכרח יתקיים שהנטייה הממוצעת לחסוך שלילית.