מילון מושגים
> חזור לאינדקס המושגים

שקילות ריקרדו (Ricardian Equivalence)


שקילות ריקרדו קרויה על שמו של הכלכלן הבריטי דיוויד ריקרדו והיא מושג חשוב במודלים מאקרו כלכליים קלאסיים מתקדמים. ריקרדו טען שתוואי (תזמון) המיסים אינו משפיע על הקצאת שיווי משקל.
הקצאת שיווי משקל הינה כל הגורמים המופיעים במשוואת מקורות ושימושים (תוצר, תצרוכת פרטית, השקעה, תצרוכת ממשלתית ייצוא וייבוא).
במילים פשוטות, אין זה משנה אם הממשלה תגבה את כל המיסים הדרושים לתצרוכתה "היום" או "בעתיד". הסיבה לכך היא שהפרטים רציונאליים, והם מבינים ששינוי מס היום יוביל לשינוי מס הופכי בעתיד ולכן הם לא משנים את הביקוש לתצרוכת פרטית.

לדוגמא: אם הממשלה מורידה היום את המס ב-100 מיליון שקלים ונכנסת לגירעון, הפרטים מבינים שמתישהו בעתיד היא תצטרך להעלות את המס בחזרה כדי לכסות את הגירעון שלה.
במילים אחרות - הפרטים מבינים ש-"גירעון של היום" שווה ל-"מיסים של מחר".
על מנת להשאיר את התצרוכת קבועה, הפרטים חוסכים את כל השינוי במס ולכן הביקוש לתצרוכת פרטית לא משתנה. כתוצאה מכך, גם הקצאת שיווי משקל לא משתנה.

תוצאה זו הינה מנוגדת לחלוטין למודלים קיינסיאנים אשר טוענים שהביקוש לתצרוכת תלוי שלילית במיסים שגובה הממשלה.
ב-1974 פרסם הכלכלן רוברט בארו מאמר פורץ דרך בשם: "?Are Goverment Bonds Net Wealth" אשר היווה תרומה משמעותית לכלכלה הניאו-קלאסית (אשר גורסת שציפיות הפרטים הן רציונאליות).
בארו הציג הוכחה מתמטית לשקילות ריקרדו במודל דינמי. המאמר נהיה לאחד המפורסמים והמצוטטים ביותר בעולם הכלכלה, בכך שערער על גישת הכלכלה הקיינסיאנית.
עדויות אמפיריות מראות שאכן מתקיים קשר חיובי בין הגירעון הממשלתי ובין החיסכון הפרטי, כפי שניתן לראות בגרף שלהלן. כלומר, כאשר הממשלה נכנסת לגירעון, הפרטים אכן מגדילים את החיסכון הפרטי כפי שגורסת שקילות ריקרדו:


[איור גרפי של החיסכון הפרטי והממשלתי בישראל בשנים 1964-2000. העקומה האדומה מתארת את החיסכון הציבורי הגולמי כאחוז מהתוצר (המשתנה בציר האנכי השמאלי). העקומה הכחולה מתארת את החיסכון הפרטי הגולמי כאחוז מהתוצר (המשתנה בציר האנכי הימיני). מקור: דו"ח בנק ישראל לשנת 2001, טבלה א-8]

כלכלנים ניאו-קלאסיים טוענים שנתונים אמפיריים אלו מוכיחים את קיומה של שקילות ריקרדו במציאות (הערה: דעת הכותב הינה שהמתאם השלילי בין שני המשתנים לא נובע משקילות ריקרדו אלא מקיומו של משחק סכום אפס בחיסכון במשק ושהפרטים במציאות הם לא באמת רציונאליים).


×