שלום נירחן,
להלן כמה שאלות שליקטתי על התחום של חשבונאות לאומית בפרק הראשון לקורס מבוא לכלכלה ב' - מאקרו של האונ' העברית.
השאלות עלו לי על בסיס השיעור התיאורטי + חוברת התרגילים של הנושא שכבר ביצעתי.
להלן השאלות (מצורפות גם בקובץ וורד לנוחיותך):
- האם יש הבדל בין המונחים "צריכה" ל"תצרוכת"?
- האם במשק סגור יכולים לעבוד עובדים זרים?
- משק פתוח לא יכול לקבל מענקים מחו"ל?
- מדוע בחישוב רווח גולמי של פירמה לא משקללים מיסים שהיא משלמת? (מיסי חברות) האם מיסי חברות לא אמורים להיכלל בהוצאות הפירמה? (שהרי רווח גולמי שווה לסך ההכנסות פחות סך ההוצאות)
- לאיזה פחת בדיוק הכוונה בנוסחת חישוב הערך המוסף/הכנסה נובעת של הממשלה? הכוונה לפחת כללי במשק (גם של הפירמות) או רק של ההון שבבעלות הממשלה?
- מה המשמעות של הביטוי "שימושי הממשלה בתוצר"? נתקלתי במינוח זה באחת השאלות
- לוודא דברים בנוגע לגידול במלאי כדי לעשות לעצמי סדר בנוגע אליו ולאופן שבו נכלל בכל אחת מ-3 גישות החישוב של תוצר:
o שיטת השימושים הסופיים -הביטוי היחידי שלו הוא בכך שהוא נכלל בהשקעה I נכון? עלייה בו מעלה את ההשקעה במשק?
o שיטת הערך המוסף - מתווסף למכירות ומפחיתים את הקניות כדי לקבל את החישוב.
o שיטת ההכנסה הנובעת - נכלל תחת הרווח שכן נכלל תחת החיסכון העסקי נכון? (בכוונה לרווחי הפירמות שלו חולקו) עלייה בגידול מעלה את החיסכון העסקי?
- גידול במלאי יכול להיות גם אצל הממשלה נכון?
- רציתי לוודא ששכירת דירות ע"י הממשלה (RENT) נכללת בתצרוכת הממשלתית? ובאופן כללי יותר - צריך תמיד לכלול דמי שכירות שמשלם מוסד ללא כוונות רווח בחישוב ההוצאות שלו נכון?
- בנוגע למוסד ללא כוונות רווח - הנוסחה היא תמיד כמו זו של ממשלה? תמיד גם לכלול את הפחת בחישוב של הגולמי?
- מאיפה הנוסחה של SB שווה לרווח גולמי פחות הדיבידנד? זה צוין באחד מהחלקים התיאורטיים/בפתרון אחד התרגילים? ובאופן כללי - קצת נהיה לי סלט בראש על איך בדיוק מחשבים רווח גולמי של פירמה וכנ"ל בנוגע לרווח נקי של פירמה - אשמח מאוד אם תוכל לבאר לי קצת את הסוגיה ולכתוב לי את כל הנוסחאות הרלוונטיות כי שמתי לב שנוצרים לי תמיד בלבולים בנוגע לחישובים הרווחים בתרגילים.
אשמח למענה בהקדם,
תודה רבה מראש וחג שמח!
היי שלמה,
אז ככה:
1) אין הבדל בין המונח "צריכה" למונח "תצרוכת"
2) משק סגור זה משק ללא ייבוא וייצוא, ובין היתר גם ללא ייבוא וייצוא של גורמי ייצור (לדוגמא עובדים) לכן התשובה היא לא. אני לא חושב שמתישהו ראיתי שאלה במבחן שבה עוסקים במקרה הזה.
3) משק פתוח וגם משק סגור בהכרח יכולים לקבל מענקים בחו"ל. אין שום קשר בין הדברים.
4) ברווח הגולמי בהכרח מחשבים מיסי חברות (למרות שבפועל מס החברות הוא על רווח נקי). אם אתה זוכר, הסברתי בשיעור שהרווח הנקי מתחלק לדיווידנדים, מס חברות וחיסכון עסקי. הרווח הגולמי זה הרווח הנקי ועוד הפחת.
5) בחישוב הערך המוסף של הממשלה הכוונה היא רק לפחת של הממשלה, לא של כל המשק (בדיוק כמו שבחישוב ערך מוסף של פירמה הכוונה הי אלפחת של הפירמה).
6) שימושי הממשלה בתוצר = התצרוכת הממשלתית. קרי, G.
7) לגבי מה שרשמת על גידול במלאי והשפעתו על התוצר לפי כל אחת משיטות החישוב: קלעת בול.
8) אם לממשלה יש גידול במלאי, זה נחשב לחלק מההשקעה הממשלתית. כלומר, זה לא ירשם בתקציב הרגיל שלה אלא בתקציב הפיתוח שלה.
במקורות ושימושים זה יירשם תחת I ולא תחת G.
9) שכירות שהממשלה משלמת נחשבת לחלק מהערך המוסף שלה / הכנסה נובעת ממנה, בתנאי שלא מדובר בשכירות מפירמות.
10) לגבי מוסד ללא כוונת רווח - אכן. חישוב הערך המוסף נעשה באותו אופן כמו חישוב ערך מוסף של ממשלה, כי מלכ"ר מספק מוצרים ושירותים במחיר שלא משקף את ערכם הכלכלי.
11) החיסכון העסקי שווה לרווח הגולמי, פחות הפחת, פחות מס החברות פחות הדיווידנד. זאת תכונה חשבונאית.
12) רווח זה פשוט הכנסות פחות הוצאות. אם כחלק מההוצאות אתה מחשב את הפחת, אזי מדובר ברווח נקי ולא ברווח הגולמי.
מקווה שזה ענה לך על הכל. חג שמח! :)
תודה רבה על המענה המקיף!
שאלה בנוגע לתשובה 9 שלך:
9) שכירות שהממשלה משלמת נחשבת לחלק מהערך המוסף שלה / הכנסה נובעת ממנה, בתנאי שלא מדובר בשכירות מפירמות.
מדוע לא מכלילים שכירות מפירמות?
היי שלמה,
כי תשלומי שכירות לפירמות כבר כלולים בפדיון/רווח של הפירמות ולכן הם כבר כלולים בערך המוסף / הכנסה נובעת של הפירמות.